מחוברות ארגונית ומשפחה

היום מציינים ברחבי הארץ את יום המשפחה ואני רוצה לחלוק עמכם חלק אמנם קטן אך מאד משמעותי במסע שלי ובן זוגי, חן, להפוך למשפחה.

הרשמו לבלוג

חן ואני הכרנו לראשונה לפני כ-14 שנים במסיבת יום הולדת של חבר משותף. למסיבה הגיעו כעשרה אנשים ומיד בהתחלה עשינו מעין סבב היכרות קצר בו כל אחד אמר את שמו ואת עיסוקו.

"אני נועם ואני מנהל פיננסי"

"אני קובי ואני סוכן ביטוח" ...

לא הצלחתי לזכור לא את השם ולא את המקצוע של אף אחד עד שהגיע תורו של חן.

"אני חן ואני גנן ילדים".

בום.

הייתי בזוגיות ארוכה לפני שהכרתי את חן ויצא לנו בין השאר לדבר גם על הרצון להקים משפחה. אבל האפליה

שהייתה קיימת לזוגות גייז בפרט ולקהילה הגאה ככלל לא איפשרה לנו לעשות ולו צעד אחד בכיוון. אני זוכר שהיו לי הרבה חלומות על ילדים ועל משפחה, על הצחוקים ועל הבכי והרגעים המרגשים. אבל החלומות נשארו חלומות. עד שהכרתי את חן.

"גנן ילדים?" עצרתי ופניתי ישירות לחן.

"כן" ענה בפשטות.

"וואו, איזה מדהים!" אמרתי בעוד שאר החברים המשיכו להציג את עצמם.

לאחר שהסתיים סבב ההיכרות חן ניגש אליי והתחלנו לדבר על... ילדים. איך לא? דיברנו על הכמיהה שלנו לילדים והרצון שלנו להקים משפחה. על הקשיים והאתגרים. על האפלייה ועל הדרכים הקיימות כיום לזוגות כמונו להקים משפחה. ובלי לשים לב חן הפיח בי תקווה.

קאט 🎬 9 שנים אחר כך, אנחנו כבר זוג פלוס אחת, חן עדיין גנן ילדים :) ואני עובד בחברת ההייטק F5 Networks, תאגיד של כ-6,000 עובדים הפרושים על רחבי הגלובוס. חן ואני מחליטים להגדיל את התא המשפחתי ומתחילים בתהליך פונדקאות נוסף בארה"ב. מילה אחת על תהליך כזה לפני שאמשיך: תעצומות הנפש הדרושות על מנת לעבור תהליך כזה הן על גבול הבלתי אפשרי. מלבד סכומי העתק הדרושים, מדובר בתהליך מורט עצבים, המתנהל בשלט רחוק, מול גורמים שונים בארץ ובחו"ל, עורכי דין, רופאים, סוכני ביטוח, בתי משפט, ביטוח לאומי, משרד הפנים והרוב בשפה זרה ובמלא אי הבנות וקצרים בתקשורת. אבל היי, זה כבר התהליך השני שלנו למדנו כמה דברים בדרך והיינו מוכנים.

בזמנו היו חילופי מנכ"לים ב-F5 ופרנסואה לוקו-דונו התמנה למנכ"ל החדש ובידו דגל הגיוון וההכללה, ששינה את כל התמונה עבורי ועבור משפחתי. בניגוד לתהליך הראשון שעברנו, הפעם ראיתי והרגשתי שאני לא לבד. שיש ארגון שלם שעומד מאחוריי ורוצה לראות את הצלחתי בבניית המשפחה. ארגון שלם שמקבל אותי איך שאני ומנסה לעזור כמעט בכל דרך. ממש ככה! במקום להרגיש אחד מול כל העולם בהתמודדות עם האפלייה, הרגשתי שיש לי בני ברית חזקים, שמוכנים לפעול למעני ולמען משפחתי.

זה התחיל במשאבי אנוש, שהיו קשובים לי ולתהליך שעברתי. תמיד התעניינו, תמיד שאלו ותמיד נתנו לי להרגיש שייך, אבל לא רק. הם גם נתנו לי את הגב לשתף את מה שאני עובר עם המנהלת שלי ועם חברי הצוות ואפילו עם שאר עובדי החברה. זה המשיך דרך מחלקת הכספים, שייצגו אותי מול משרדי הממשלה השונים ודאגו שאקבל את כל זכויותיי הסוציאליות. ולבסוף התא הגאה שפרנסואה וההנהלה הבכירה בסיאטל החליטו להקים נתן לי, כמו שאמרתי באחת ההרצאות שלי, את ההרגשה שאני בבית וזאת יקיריי מחוברוּת שלא ניתנת לערעור. זאת מחוברוּת ברמה הגבוהה ביותר שהיכרתי בקריירה שלי. מחוברוּת הנובעת בראש ובראשונה מהתחשבות בפרט, במטרותיו ובשאיפותיו. מחוברוּת היוצרת קשר חזק בין ערכיו האישיים של העובד לבין ארגון. מחוברוּת כנה ואמיתית.

ביום המשפחה הזה אני ומשפחתי ראשית רוצים להגיד תודה ל-F5 על כל העזרה. כמו כן אני רוצה לאחל מכל הלב לכל הארגונים והחברות, שתוכלו לייצר השנה פריצת דרך משמעותית במחוברוּת בין העובדים לבין הארגון ולהנות מפירותיה. מחוברוּת שבבסיסה ערכים כגון: פתיחוּת, קבלה, כבוד, וחמלה היא מחוברוּת כנה ואמיתית שתיטיב עם הארגון כמו גם עם עובדיו.

יום המשפחה שמח!

פרי

הרשמו לבלוג