.png)
אני מדבר לעתים קרובות על הניסיון שלי של כמעט 3 עשורים כמהנדס תוכנה בעולם הארגוני. זה חלק נכבד מהקריירה שלי וזה הגיוני בעיני לכלול את העובדה הזו כשאני מציע רעיונות ופתרונות לאתגרים שארגונים מתמודדים איתם בימינו. הניסיון הזה גם נותן לי הרבה תובנות לגבי מה שארגונים יכולים לעשות כדי לשפר את המחוברות ותחושת השייכות של העובדים לארגון. במאמר אני רוצה להתייחס לאחד הנושאים המרכזיים להגברת המחוברות – רווחת העובדים.
רווחת העובדים תמיד הייתה אחד מהמוקדים של משאבי אנוש בתעשיית הטכנולוגיה. אולם לאחרונה היא הפכה למוקד העיקרי, בעיקר בגלל שארגונים הבינו שאנשים הם המנוע העיקרי של העסק, וכשאנשים מרגישים מחוברים לארגון, התוצאות שלהם ישתפרו. ישנם מודלים שונים של יישום תוכניות רווחה בארגונים, אך בכולם ניתן למצוא שני גורמים עיקריים: רווחה גופנית ורווחה מנטלית/נפשית.
כאשר אנו מתעמקים במה שארגונים מספקים לעובדיהם כיום בתחום רווחה גופנית, אנו יכולים למצוא הרבה פעילויות והדרכה לאורח חיים בריא. לדוגמא: שיעורי יוגה במשרד ובזום, מיינדפולנס, גישה לחדר כושר וכדומה. לכל הפעילויות הללו יש השפעה רבה על אורח החיים של העובדים שלנו וכמו כן הן יכולות לתרום במידה מסוימת למעורבות ולתחושת השייכות שלהם לארגון.
בתחום של רווחה מנטלית/נפשית נוכל למצוא בעיקר תמיכה ופעילויות הקשורות לבריאות הנפש. בדרך כלל מה שארגונים יעשו זה להפנות עובדים למטפלים ויועצים חיצוניים, וליצור קבוצה חברתית המורכבת מעובדים ובני בריתם בעבודה כחלק ממאמצי הגיוון, השוויון וההכללה (או הכלה בשמה הנפוץ).
כל השירותים והפעילויות הללו חשובים מאד לרווחת העובדים, ויש להם השפעה גדולה הן על חיי העובדים והן על התוצאות העסקיות של החברה. עם זאת, נדרש מאמץ אמיתי כדי "לשמור על הלהבה" בכל אחד מהם, כי כולם דורשים מידה טובה של התמדה, נחישות וזמן. קחו כדוגמה עובד שרוצה להצטרף לשיעורי מיינדפולנס. אלא אם לאותו עובד יש את המוטיבציה והכישורים המנטליים הדרושים כדי להישאר בפעילות זו - סביר להניח שהוא יפסיק באמצע ואנו נאבד את המטרה שלנו לשפר את רווחתו.
סה"כ הגיוני ששינויים מסוג זה בחיי העובדים שלנו יזדקקו ליותר מאשר הזמינות של שירותי הרווחה. שינויים מסוג זה עבור כל אדם זקוקים למחויבות פנימית איתנה. ללא המחויבות וכישורים כמו התמדה, יש סיכוי סביר שגם העובדים וגם הארגון יחמיצו את המטרות שלהם, ושכל המאמצים והכספים שהשקענו יתבזבזו לגמרי.
כעובד וכמאמן ארגוני אני מסוגל לראות את שני הקצוות של האתגר הזה. בעבודה היומיומית שלי כקואצ'ר אני עוזר לאנשים למצוא את מטרות "הרווחה" האישיות שלהם, לחזק את הכישורים הדרושים להם כדי להשיג מטרות אלו וליצור תוכנית מפורטת להשגתן. זה למרבה הצער משהו שבדרך כלל חסר ברוב תוכניות הרווחה בארגונים.
לנו, כמעסיקים, יש הזדמנות לחולל שינוי אמיתי בחיי העובדים שלנו כמו גם בתוצאות העסקיות של החברה וזאת אם נספק לעובדים, לא רק את ה"מה", אלא גם את ה"איך". קואצ'ינג הוא כלי נהדר שיכול לעזור לנו ליישם תכנית רווחה במקום העבודה בצורה נכונה ולהשיג את המטרות העיסקיות שלנו.
קואצ' פרי
מאמן ארגוני למחוברות עובדים וגיוון והכללה